גידולי עור בעפעף
העפעף הוא אחד המקומות השכיחים ביותר לגידולי עור בגוף, הן שפירים והן ממאירים. מכיוון שהעפעף מגן על העין, אפילו גידולים קטנים במקום זה חשובים מבחינה תפקודית ו审美. מנתחי אופתלמופלסטיקה מעריכים, לוקחים דגימה, מסירים ובונים מחדש גידולי עפעף כצוות של מנתח יחיד — יתרון חיוני כאשר ניתוח Mohs והשחזור אופתלמופלסטי צריכים להיות מתואמים ביום אחד.
השלב הראשון בכל פגע חדש בעפעף הוא אבחון מדויק. תכונות קליניות, קצב גדילה והיסטוריה של המטופל מנחים אם פגע זקוק לתצפית, ביופסיה משרדית או כריתה. כאשר חשודות ממאירויות, כריתה מבוקרת בשוליים (ניתוח מיקרוגרפי של Mohs או שליטה בחתך קפוא) הוא תקן הטיפול לפני השחזור.
פגעים ממאירים בעפעף
גידולים ממאירים בעפעף הם בעיקרם בעלי מוצא אפיתלי. העפעף חשוף לחשיפה UV מצטברת עצומה — בעיקר העפעף התחתון וקנתוס אמצעי — ומכיל גם בלוטות שומן וגם מלנוציטים, מה שיוצר מגוון רחב של ממאירויות. ארבע החשובות ביותר מבחינה קלינית הן קרצינומה של תאי בסיס (הנפוצה ביותר), קרצינומה שומנית, קרצינומה תאית שטוחה ומלנומה.
עקרונות כלליים של ניהול:
- כל פגעים חשודים מובדקים בדגימה לפני כריתה סופית — אבחון רקולי מנחה תכנון ניתוחי
- כריתה מבוקרת בשוליים (Mohs או קטע קפוא) משיגה את שיעורי הישנות הנמוכים ביותר לממאירויות פרי-עיניות
- השחזור מתכננים בעת הכריתה; גודל המטבח והיקומו קובעים את הטכניקה (סגירה ישירה, קדמה קדמית, קדמה סיבוב, השתלה מעובי מלא, או קדמה מדורגת של Hughes טרסוקונג'וקטיבלית)
- ביופסיה של בלוטת לימפה סוודלית נחשבת לקרצינומה תאית שטוחה בסיכון גבוה, מלנומה וקרצינומת Merkel
אותות אזהרה לממאירות: אובדן ריסים (מדריוסיס), הקשיחות או קשיחות מעבר לפגע הנראה, גבול לא סדיר או פנינו, כלים טלנגיקטטיים, כיבול, הישנות לאחר טיפול, או כל פגע שדם בעצמו.
חקור גידולי עור בעפעף
גדילות בעפעף נעות בין פגעים שפירים חסרי סכנה לסרטנים בעור הדורשים טיפול דחוף. חקור כל אחד למטה — וזכור שכל פגע חדש, גדל, דם או הורס ריס צריך להיות מוערך.