רפיון עפעפיים

רפיון העפעף

רפיון העפעף מתאר התנתקות או התחלשות של הרכיבים המבניים המחזיקים את העפעפיים במצבם הנכון כנגד הגלגל העיני. המבנים הקריטיים ביותר הם הנימים הזוויתיים — העוגנים הסיביים התיווך והצדי החיצוני המחברים את העפעפיים לשפת המסלול העצמית — יחד עם הלוח הטרזאלי ומשכי העפעף התחתון. כאשר מבנים אלה מאבדים בהדרגה מתח עם הגיל, העפעף התחתון עשוי להסתובב החוצה (אקטרופיון), פנימה (אנטרופיון), או להשקע משם החזק בדרך המפרעת לניקוז קרום דמעות נורמלי והגנה קרנית.

תסמינים נפוצים

• דימוע עודף — כאשר הפונקטום מתנתק מאגם הדמעות, הדמעות עוברות על הלחי במקום להיניקז בדרך הרגילה
• אדמומיות עיניים, גירוי, צריבה והרגשה של גוף זר
• ריסים משפשפים כנגד הקרנית (מאנטרופיון או טריכיאזיס)
• חשיפת קרנית מסגירה לא מלאה של העפעף
• הפרשה של ניסוי וקליפות, בעיקר בהשכמה
• רגישות לאור ורוח

התיקון הכירורגי מותאם לסוג המצב החריג הספציפי ולאנטומיה של המטופל. מנתח אוקולופלסטיקה מעריך רפיון הנימים הזוויתיים, שלמות משכים, וש איזון למלי כדי לקבוע את התיקון המתאים ביותר.

ארבע בעיות שולי העפעף

אקטרופיון

אקטרופיון הוא התהפכות החוצה של שול העפעף התחתון משם העין. כאשר העפעף כבר לא נוגע בגלגל העיני, הדמעות לא יכולות להיניקז כרגיל והקוnjunctiva החשופה הופכת לדלקת כרונית.

תסמינים

• דימוע עודף ועיניים מדמעות
• אדמומיות עיניים, גירוי והרגשת צריבה
• הפרשת ניסוי וקליפות על העפעף, במיוחד בבוקר
• רגישות לאור ורוח
• סיכון לנזק קרנית מחשיפה כרונית אם לא מטופלת

סוגי אקטרופיון

• אינוולוציוני (הקשור לגיל) — הסוג הנפוץ ביותר, הנגרם מהרפיה הדרגתית ורפיון אופקי של הנימים הזוויתיים והרקמה התומכת. מטופל עם canthoplasty לטראלי או הליך tarsal strip כדי להקים מחדש את הנימים הזוויתיים לטראליים.
• קיקטריציאלי — הנגרם מצלקות של עור העפעף החיצוני מכוויות, טראומה, סרטן עור, קרינה, או מצבי עור דלקתיים כרוניים כגון rosacea, אקזמה, או herpes zoster. הטיפול משחזר גובה עפעף אנכי, לעתים קרובות עם שתל עור בעובי מלא.
• פרליטי — הנגרם מחולשה של שריר האורביקולריס מ palsy של עצב פנים (CN VII) עקב Bell's palsy, neuroma אקוסטי, או גידולים בעצם הטפחות או הטמפורלית. האפשרויות כוללות טיפות סיכה, השתלת משקל זהב לסיוע בסגירת עפעף, lower lid sling, או tarsorrhaphy לטראלי.
• מכני — מסה או גדילה שמושכת פיזית את העפעף משם הגלגל; כריתת הנגע היא הטיפול העיקרי.
• אקטרופיון פונקטלי — תזוזה חוצה מוגבלת לפתח הניקוז של דמעות (פונקטום), גורמת לדימוע כרוני גם כאשר מצב העפעף הכללי נראה נורמלי. מטופל עם הליך medial spindle קטן, המפנה את הפונקטום חזרה לעבר העין.

אנטרופיון

אנטרופיון הוא התהפכות פנימה של שול העפעף, גורם לריסים להשפשף כנגד הקרנית וה conjugctiva. החיכוך הכרוני הזה מייצר גירוי מתמיד, דימוע, אדמומיות, וקנגד הטיפול — צלקות קרניות וירידה בראייה.

ארבעה גורמים אנטומיים הגורמים לאנטרופיון אינוולוציוני

1. רפיון עפעף אופקי מהתחזוקה של נימים זוויתיים
2. Dehiscence של משך העפעף התחתון (נתיקות או התחלשות)
3. Preseptal orbicularis override המגלגל את שול העפעף פנימה
4. Enophthalmos (גלגל עין שקוע המפחית תמיכה אחורית)

סוגי אנטרופיון

• אינוולוציוני (הקשור לגיל) — הצורה הנפוצה ביותר. מתוקן כירורגית על ידי התייחסות לכל הגורמים האנטומיים התורמים: re-attachment של משך, tarsal strip, והעמדה מחדש של אורביקולריס.
• קיקטריציאלי — הנגרם מצלקות של משטח העפעף הפנימי מ trachoma, Stevens-Johnson syndrome, כוויות כימיות, ocular cicatricial pemphigoid, או ניתוח קודם. מטופל עם השתלת קרום רירי, סיבוב lamellae, או השתלות קרום הראיה.
• Acute spastic — הופעל על ידי דלקת עינית או גירוי. לעתים קרובות נפתר כאשר הגורם הבסיסי מטופל; Quickert sutures מספקים הקלה זמנית בהמתנה לתיקון סופי.
• מולד — נדיר; חייב להיות מובחן מ epiblepharon, מצב ילדות נפוץ באסיה. מטופל על ידי כריתת רצועה קטנה של עור ואורביקולריס מתחת לשול העפעף.

אפשרויות טיפול

• Quickert sutures (זמני, הליך משרדי)
• Thermal cautery (זמני)
• Re-attachment של משך העפעף התחתון
• קיצור עפעף אופקי (הליך tarsal strip)
• Full-thickness lid-splitting וסיבוב שולי
• השתלת קרום רירי (מקרים קיקטריציאליים)

תסמונת העפעף הרפוי

תסמונת העפעף הרפוי (FES) היא מצב נדיר בו העפעף העליון רפוי במיוחד וגוממי, מתהפך (הופך מבפנים החוצה) בלחץ מינימלי — או באופן ספונטני במהלך השינה כאשר הפנים נוגעות בכרית. Nocturnal eversion גורם ל tarsal conjunctiva להשפשף כנגד הקיר, מייצר דלקת כרונית של משטח קרנית.

מי מושפע

FES הוא הנפוץ ביותר בגברים בינוני גיל עם עודף משקל. יש קשר מדהים עם obstructive sleep apnea (OSA), דווח בזה עתה הרוב של חולי FES בסדרות מסוימות, מה שהופך הערכה של OSA לחלק חיוני מ-management.

פתופיזיולוגיה

מחקרים histopathologic מדגימים ירידה משמעותית ב tarsal elastin, גורם ללוח הטרזאלי להפסיד את הקשיחות הנורמלית שלו והופך לגוממי וקל להתעוות. חלק מהחולים עשויים להיות בעלי נטייה גנטית בסיסית לחריגות קולגן או elastin.

ממצאים קליניים

• דלקת היצפין כרונית עם פילוסים (“אבן גרויס”), לעתים קרובות בעמדה הרעה יותר בצד השינה הרגיל
• הפרשה ריריתית והרגשת גוף זר, במיוחד בעת ההקיץ
• שחיקות קרניות נקודתיות עקב שפשוף מכני בלילה
• היפוך עפעף עליון עם מניפולציה מינימלית; תחושה ברורה של “גומי” או בצק בטרזוס
• מצבים קשורים: קרטוקונוס, תפקוד לקוי של בלוטות מייבום, דלקת הגפיים, דלקת היצפין אלרגית עונתית

ניהול

סיכוך: טיפות מלאכותיות ללא משמרים במהלך היום וקרם סיכוך בעת השינה מגנים על הפנים הקרנייתי.

חסמים פיזיים: מגן עיניים או דבק המיושם לפני השינה מונעים היפוך ספונטני של העפעף ומפחיתים טראומה קרנייתית בלילה.

הדוקה כירורגית: פרוצדורות קיצור עפעף אופקי (קנתופלסטיה לטרלית או כריתה עובר-עובי) משחזרות מתח טרזלי נאות במקרים שאינם מגיבים לטיפול שמור. טרזורפיה לטרלית שמורה לחולים חמורים או לא משתפי פעולה.

ניהול OSA: טרפיית CPAP והפחתת משקל מומלצות בחוזקה לצד טיפול עפעפי. טרפיית OSA נאותה הוכחה להביא לשיפור ניכר ב-FES. ל-OSA יש גם סיכונים קרדיוווסקולריים חמורים — כולל יתר לחץ דם ריאתי, אי ספיקת לב וחוסר קצב קרדיאקי — הדורשים תשומת לב עצמאית.

טריכיאזיס

טריכיאזיס מתאר ריסים מכוונים בעיוות הגדלים לעבר העין ולא ממנה. שלא כמו אנטרופיון, שולי העפעף עצמם נמצאים במצב תקין, אך רִיסי בודדים מכווני באופן לא תקין, וגורמים להרגשת גוף זר מתמדת וצריקה קרנייתית פוטנציאלית. דיסטיכיאזיס היא מצב קשור בו שורה שנייה של ריסים לא תקינים גדלה מפתחי בלוטות מייבום לאורך שולי העפעף האחוריים.

מדריך מלא: טריכיאזיס ודיסטיכיאזיס — דיאגרמות, תמונות וכל אפשרויות הטיפול →

גורמים

• דלקת כרונית של הגפיים — הגורם השכיח ביותר; דלקת חוזרת של שולי העפעף מעוותת בהדרגה את כיוון הרִיס לאורך הזמן
• מצבים ציקטריקיאליים — טרכומה, תסמונת Stevens-Johnson, כוויות כימיות וציקטריקס עוקולי מצפצפת את הלמלה האחורית וממנעת ריסים
• טראומה או ניתוח של העפעף — הצטלקות מפצעים או ניתוחי עפעף קודמים
• Herpes zoster ophthalmicus — צפירה דרמטומלית יכולה להתמיר בצורה קבועה ריסים
• אידיופתי — אין גורם מזוהה בחולים מסוימים

אפשרויות טיפול

• אפילציה (הסרת ריס ידנית) — פשוטה ויעילה מיד, אך זמנית; ריסים גדלים מחדש תוך 4–6 שבועות
• אלקטרוליזה — זרם חשמלי הורס רִיסים בודדים; שיעור הצלחה של בערך 50–80% לכל רִיס לטיפול
• אבלציה בתדרים גבוהים — מציעה דיוק מעט גבוה יותר מאלקטרוליזה להרסת כל רִיס
• קריוטרפיה — קוריו-בדוקט חנקן חנקני קופא רִיסים מרובים בו-זמנית; יעיל לטריכיאזיס נרחב אך עשוי לגרום לדיפיגמנטציה של העפעף ונזק לרקמה סמוכה
• אבלציה בלייזר Argon — מטרה סלקטיבית לרִיסים מעופפי פיגמנט; יעיל ביותר לריסים כהים
• פיצול קירורגי של העפעף וכריתת ריסים — האפשרות המוגדרת ביותר לטריכיאזיס נרחב או חוזר; מבוצעת תחת הרדמה מקומית בסביבה חולים חיצוניים