רפיון עפעפיים
רפיון עפעפיים מתאר התרופפות או היחלשות של המרכיבים המבניים השומרים על מיקומם התקין של העפעפיים כנגד גלגל העין. המבנים הקריטיים ביותר הם גידי הקנתוס — העוגנים הסיביים המדיאלי והלטרלי המחברים את העפעפיים אל שולי הארובה הגרמיים — יחד עם לוחית הטרסוס והמותחנים (רטרקטורים) של העפעף התחתון. ככל שמבנים אלה מאבדים מתח בהדרגה עם הגיל, העפעף התחתון עלול להתהפך כלפי חוץ (ectropion), כלפי פנים (entropion), או לצנוח ולהתרחק מהעין באופן המשבש את ניקוז הדמעות התקין ואת ההגנה על הקרנית.
תסמינים שכיחים
- דמעת יתר — כאשר הפונקטום נפרד מאגם הדמעות, הדמעות נשפכות אל הלחי במקום להתנקז כרגיל
- אדמומיות בעין, גירוי, צריבה ותחושת גוף זר
- ריסים המתחככים בקרנית (עקב entropion או trichiasis)
- חשיפת הקרנית עקב סגירה בלתי מלאה של העפעף
- הפרשה רירית והצטברות קרומים, במיוחד עם ההתעוררות
- רגישות לאור ולרוח
התיקון הניתוחי מותאם לסוג המסוים של מיקום העפעף הלקוי ולאנטומיה של המטופל. מנתח אוקולופלסטי מעריך את רפיון גידי הקנתוס, את שלמות הרטרקטורים ואת האיזון בין שכבות העפעף כדי לקבוע את התיקון המתאים ביותר.
למדריך מפורט על אנטומיית העפעף, ראו את עמוד אנטומיית העפעף הייעודי שלנו.
ארבע בעיות שולי העפעף
Ectropion
העפעף מתהפך כלפי חוץ, אל מחוץ לעין — וגורם לדמעת ולחשיפה. עוד →
Entropion
העפעף מתהפך כלפי פנים, כך שהריסים מתחככים בעין. עוד →
תסמונת העפעף הרפוי
עפעפיים עליונים רפויים וגמישים המתהפכים במהלך השינה — בקשר לדום נשימה בשינה. עוד →
Trichiasis
ריסים בודדים מכוונים בכיוון שגוי אל עבר העין בעוד העפעף ממוקם כרגיל. עוד →
Ectropion
Ectropion הוא היפוך שולי העפעף התחתון כלפי חוץ, הרחק מהעין. כאשר העפעף אינו נמצא עוד במגע עם גלגל העין, הדמעות אינן יכולות להתנקז כרגיל, והלחמית החשופה הופכת למגורה ודלקתית באופן כרוני.
תסמינים
- דמעת יתר ועיניים דומעות
- אדמומיות בעין, גירוי ותחושת צריבה
- הפרשה רירית והצטברות קרומים על העפעף, במיוחד בבוקר
- רגישות לאור ולרוח
- סיכון לנזק לקרנית עקב חשיפה כרונית אם לא מטופל
סוגי Ectropion
- אינבולוציוני (הקשור לגיל) — הסוג השכיח ביותר, הנגרם מהתרפות הדרגתית ורפיון אופקי של גידי הקנתוס והרקמה התומכת. מטופל באמצעות canthoplasty לטרלית או ניתוח tarsal strip לעיגון מחדש של גיד הקנתוס הלטרלי.
- ציקטריאלי (צלקתי) — נגרם מהצטלקות של עור העפעף החיצוני בעקבות כוויות, חבלה, סרטן עור, קרינה, או מצבי עור דלקתיים כרוניים כגון רוזציאה, אקזמה או הרפס זוסטר. הטיפול משקם את גובה העפעף האנכי, לעיתים קרובות בעזרת שתל עור בעובי מלא.
- שיתוקי — נגרם מחולשת שריר האורביקולריס עקב שיתוק עצב הפנים (CN VII) בשל שיתוק בל, נוירומה אקוסטית, או גידולי בלוטת הרוק או עצם הרקה. האפשרויות כוללות טיפות לחות, שתל משקולת זהב לסיוע בסגירת העפעף, מתלה (sling) לעפעף התחתון, או tarsorrhaphy לטרלית.
- מכני — גוש או גידול המושך פיזית את העפעף הרחק מגלגל העין; כריתת הנגע היא הטיפול העיקרי.
- Ectropion פונקטלי — היפוך כלפי חוץ המוגבל לפתח ניקוז הדמעות (פונקטום), הגורם לדמעת כרונית גם כאשר מיקום העפעף הכללי נראה תקין. מטופל בהליך punctoplasty קטן.
טיפולים ניתוחיים
Entropion
Entropion הוא היפוך שולי העפעף כלפי פנים, הגורם לריסים להתחכך בקרנית ובלחמית. חיכוך כרוני זה מייצר גירוי מתמשך, דמעת, אדמומיות — ואם אינו מטופל — הצטלקות הקרנית ואובדן ראייה.
ארבעה גורמים אנטומיים הגורמים ל-Entropion אינבולוציוני
- רפיון אופקי של העפעף עקב מתיחת גידי הקנתוס
- ניתוק (dehiscence) של רטרקטורי העפעף התחתון (התנתקות או היחלשות)
- גלישת האורביקולריס הפרה-ספטלי המגלגלת את שולי העפעף כלפי פנים
- Enophthalmos (גלגל עין שקוע המפחית תמיכה אחורית)
סוגי Entropion
- אינבולוציוני (הקשור לגיל) — הצורה השכיחה ביותר. מתוקן ניתוחית על ידי טיפול בכל הגורמים האנטומיים התורמים: חיבור מחדש של הרטרקטורים, tarsal strip, ומיקום מחדש של האורביקולריס.
- ציקטריאלי (צלקתי) — נגרם מהצטלקות של פני העפעף הפנימיים בעקבות trachoma, תסמונת Stevens-Johnson, כוויות כימיות, פמפיגואיד ציקטריאלי של העין, או ניתוח קודם. מטופל בהשתלת קרום רירי, סיבוב שכבתי (lamellar rotation), או שתלי סקלרה.
- ספסטי חד — נגרם מדלקת או גירוי בעין. לרוב חולף כאשר הגורם הבסיסי מטופל; תפרי Quickert מספקים הקלה זמנית עד לתיקון סופי.
- מולד — נדיר; יש להבדילו מ-epiblepharon, מצב שכיח בילדים ממוצא אסייתי. מטופל בכריתת רצועת עור ואורביקולריס קטנה מתחת לשולי העפעף.
אפשרויות טיפול
- תפרי Quickert (זמני, הליך במרפאה)
- צריבה תרמית (זמני)
- חיבור מחדש של רטרקטורי העפעף התחתון
- קיצור אופקי של העפעף (ניתוח tarsal strip)
- פיצול העפעף בעובי מלא וסיבוב שולי העפעף
- שתל קרום רירי (במקרים ציקטריאליים)
תסמונת העפעף הרפוי (Floppy Eyelid Syndrome)
ראו את העמוד הייעודי תסמונת העפעף הרפוי לתצלומים קליניים, לקשר עם דום נשימה בשינה, ולטיפול.
תסמונת העפעף הרפוי (FES) היא מצב לא שכיח שבו העפעף העליון רפוי וגמיש באופן חריג, ומתהפך (מתקפל החוצה) בלחץ מזערי — או באופן ספונטני במהלך השינה כאשר הפנים באים במגע עם הכרית. ההיפוך הלילי גורם ללחמית הטרסלית להתחכך במצעים, ומייצר דלקת כרונית של פני השטח של העין.
מי נפגע
FES שכיחה בעיקר בגברים בגיל העמידה עם עודף משקל. קיים קשר בולט עם דום נשימה חסימתי בשינה (OSA), שדווח ברוב גדול של חולי FES בסדרות מסוימות, ולכן הערכה ל-OSA היא חלק חיוני מהטיפול.
פתופיזיולוגיה
מחקרים היסטופתולוגיים מדגימים ירידה ניכרת באלסטין הטרסלי, הגורמת ללוחית הטרסוס לאבד את קשיחותה התקינה ולהפוך גמישה וניתנת לעיוות בקלות. חלק מהמטופלים עשויים להיות בעלי נטייה גנטית בסיסית להפרעות בקולגן או באלסטין.
ממצאים קליניים
- דלקת לחמית פפילרית כרונית (מראה "אבני מרצפת"), לרוב חמורה יותר בצד השינה הרגיל
- הפרשה רירית ותחושת גוף זר, בעיקר עם היקיצה
- שחיקות קרנית נקודתיות כתוצאה משפשוף מכני לילי
- היפוך העפעף העליון במניפולציה מזערית; תחושה "גומית" או בצקית ברורה של הטרסוס
- מצבים נלווים: קרטוקונוס, תפקוד לקוי של בלוטות מייבומיוס, בלפריטיס, דלקת לחמית אלרגית עונתית
טיפול
סיכוך: דמעות מלאכותיות נטולות חומר משמר במהלך היום ומשחה מסככת לפני השינה מגנות על פני הקרנית.
מחסומים פיזיים: מגן עין או הדבקה בפלסטר לפני השינה מונעים היפוך עפעף ספונטני ומפחיתים חבלה לילית לקרנית.
הידוק כירורגי: ניתוחי קיצור אופקי של העפעף (קנתופלסטיה לטרלית או כריתה בעובי מלא) משחזרים מתח טרסלי מספק במקרים שאינם מגיבים לטיפול שמרני. טרסורפיה לטרלית שמורה למטופלים עם מחלה קשה או היענות ירודה.
טיפול בדום נשימה בשינה (OSA): טיפול ב-CPAP וירידה במשקל מומלצים בחום לצד הטיפול בעפעפיים. הודגם כי טיפול הולם ב-OSA מביא לשיפור ניכר ב-FES. ל-OSA נלווים גם סיכונים קרדיווסקולריים חמורים — ובהם יתר לחץ דם ריאתי, אי ספיקת לב גודשית והפרעות קצב לב — המחייבים התייחסות נפרדת.
טריכיאזיס
טריכיאזיס מתאר ריסים המכוונים בכיוון שגוי וגדלים לעבר העין במקום ממנה והלאה. בשונה מאנטרופיון, שפת העפעף עצמה נמצאת במיקום תקין, אך זקיקי ריסים בודדים מכוונים באופן חריג, וגורמים לתחושת גוף זר מתמשכת ולסיכון לצלקות בקרנית. דיסטיכיאזיס הוא מצב קרוב שבו שורה שנייה וחריגה של ריסים צומחת מפתחי בלוטות מייבומיוס לאורך שפת העפעף האחורית.
מדריך מלא: טריכיאזיס ודיסטיכיאזיס — תרשימים, תמונות וכל אפשרויות הטיפול →
גורמים
- בלפריטיס כרונית — הגורם השכיח ביותר; דלקת חוזרת של שפת העפעף מעוותת בהדרגה את כיוון הזקיקים עם הזמן
- מצבים ציקטריציאליים — טרכומה, תסמונת סטיבנס-ג'ונסון, כוויות כימיות ופמפיגואיד ציקטריציאלי עיני יוצרים צלקות בלמלה האחורית ומסיטים את הזקיקים
- חבלה או ניתוח בעפעף — צלקות מחתכים או מניתוחי עפעפיים קודמים
- הרפס זוסטר עיני — צלקות דרמטומליות עלולות להסיט את זקיקי הריסים באופן קבוע
- אידיופתי — אצל חלק מהמטופלים לא נמצא גורם מזוהה
אפשרויות טיפול
- אפילציה (הסרת ריסים ידנית) — פשוטה ויעילה מיידית, אך זמנית; הריסים צומחים מחדש תוך 4–6 שבועות
- אלקטרוליזה — זרם חשמלי הורס זקיקים בודדים; שיעור הצלחה של כ-50–80% לזקיק בכל טיפול
- אבלציה בגלי רדיו — מציעה דיוק מעט גבוה יותר מאלקטרוליזה בהרס זקיק בודד
- קריותרפיה — חנקן נוזלי מקפיא זקיקים מרובים בו-זמנית; יעילה בטריכיאזיס נרחב אך עלולה לגרום לדה-פיגמנטציה של העפעף ולנזק לרקמות סמוכות
- אבלציה בלייזר ארגון — מכוונת באופן סלקטיבי לזקיקים מפוגמנטים; יעילה במיוחד בריסים כהים
- פיצול כירורגי של העפעף וכריתת זקיקים — האפשרות המוחלטת ביותר בטריכיאזיס נרחב או חוזר; מבוצע בהרדמה מקומית במסגרת אמבולטורית