מהי בלפריטיס
בלפריטיס היא דלקת כרונית של שולי העפעפיים. זהו אחד המצבים השכיחים ביותר של העפעפיים שרופאי עיניים וכירורגים אוקולופלסטיים נתקלים בהם, והוא פוגע בחולים בכל הגילאים. אף שבשלביה המוקדמים היא כמעט אינה מסכנת את הראייה, בלפריטיס שאינה מטופלת גורמת לאי נוחות מתקדמת, תורמת למחלת העין היבשה, ועלולה להוביל עם הזמן לנזק לקרנית ולשינויים מבניים בעפעף.
בלפריטיס ומחלת העין היבשה קשורות זו בזו קשר הדוק — כל אחת מחמירה את האחרת. טיפול בתפקוד לקוי של בלוטות המיבומיאן (בלפריטיס אחורית) הוא מרכזי בטיפול בשתיהן. רוזציאה עינית היא מצב קשור המכוסה בעמוד רוזציאה.
סוגי בלפריטיס
בלפריטיס מסווגת לפי מיקום אנטומי וגורם בסיסי:
בלפריטיס קדמית
פוגעת בחלק הקדמי של שולי העפעף, שבו מחוברים הריסים.
- סטפילוקוקלית — התיישבות חיידקית בזקיקי הריסים; יוצרת קשקשים קשים ושבריריים (collarettes) בבסיס הריסים
- סבוראית — קשקשים שומניים ומתקלפים; קשורה לדלקת עור סבוראית של הקרקפת והפנים
- דמודקס — הדבקה של זקיקי הריסים בקרדית Demodex folliculorum; יוצרת שרוולים גליליים אופייניים (collarettes) סביב שורשי הריסים. קראו עוד על בלפריטיס דמודקס ←
בלפריטיס אחורית
פוגעת בפתחי בלוטות המיבומיאן לאורך שולי העפעף האחוריים.
- תפקוד לקוי של בלוטות המיבומיאן (MGD) — חסימה של צינורות בלוטות המיבומיאן המובילה לשינוי בהפרשת השומנים; הגורם השכיח ביותר לעין יבשה אידוית
- הקשורה לרוזציאה — רוזציאה בפנים פוגעת לעיתים קרובות בבלוטות המיבומיאן; ראו עמוד הרוזציאה
תסמינים
- צריבה, עקצוץ או גרד בעפעפיים — בדרך כלל גרועים יותר בבוקר
- שולי עפעפיים אדומים ומגורים עם קרום או קשקשים הנראים בבסיס הריסים
- עפעפיים דבוקים זה לזה בהתעוררות
- ראייה מטושטשת משתנה עקב חוסר יציבות של שכבת הדמעות (מצמוץ מבהיר את הראייה לזמן קצר)
- תחושת חול או גוף זר
- רגישות קלה לאור (שכיחה יותר כשיש מעורבות של הקרנית או עין יבשה נלווית)
- שעורות חוזרות (chalazia — ציסטות של בלוטות מיבומיאן חסומות)
- נשירת ריסים (madarosis) במקרים קשים וממושכים
ממצאים קליניים
בדיקה במנורת סדק מגלה ממצאים שונים בהתאם לסוג:
- קדמית (סטפילוקוקלית): Collarettes — קשקשים קשים ושבריריים הדבוקים לריסים סמוך לזקיקים. דילול או כיוון שגוי של הריסים (trichiasis). חדירות שוליות בקרנית במקרים קשים.
- קדמית (סבוראית): פתיתים רכים ושומניים על הריסים ללא כיב בסיסי. מעורבות זקיקים קטנה יותר מאשר בסטפילוקוקלית.
- דמודקס: שרוולים גליליים — מעטפות שקופות העוטפות את בסיס הריסים. בבדיקה בהגדלה גבוהה או בבדיקת ריס שנעקר נראות הקרדיות.
- אחורית (MGD): פתחי מיבומיאן סתומים או מכוסים. הפרשת מיבומיאן מעובה (דמוית משחת שיניים) או חסרה. גודש כלי דם וחריצים בשולי העפעף. זמן קרע שכבת הדמעות בדרך כלל מקוצר.
מיבוגרפיה (הדמיה באינפרא-אדום) מגלה אובדן בלוטות ב-MGD כרוני — סימן לניוון הבלוטות שבדרך כלל אינו הפיך במחלה מתקדמת.
טיפול
בלפריטיס היא מצב כרוני הדורש טיפול ארוך טווח. אין טיפול יחיד המרפא אותה, אך היגיינה עקבית וטיפול מתאים מפחיתים משמעותית את הדלקת והתסמינים.
היגיינת עפעפיים
אבן הפינה של הטיפול בבלפריטיס. מסירה פסולת, פותחת סתימות בפתחי המיבומיאן ומפחיתה את העומס החיידקי:
- קומפרסים חמים: מונחים על עפעפיים עצומים למשך 5–10 דקות כדי להמיס מיבום מעובה. משתמשים במטלית חמה ולחה או במסכת חימום ייעודית לעפעפיים (למשל OCuSOFT Dry Eye Mask או מסכת Bruder). חיוני לבלפריטיס אחורית ול-MGD.
- עיסוי עפעפיים: לאחר החימום, לחץ מגלגל עדין לאורך שולי העפעף מוציא את המיבום המומס מפתחי הבלוטות.
- קרצוף עפעפיים: תכשירי ניקוי מסחריים לעפעפיים (המועדפים כיום על פני שמפו תינוקות מדולל, העלול לגרות את פני העין) (OCuSOFT, Systane, Cliradex) מנקים פסולת מהריסים ומפחיתים התיישבות חיידקית. מוחלים בעזרת מקלון צמר גפן או פד על שולי העפעף בתנועת קרצוף.
טיפול אנטיביוטי
- אנטיביוטיקה מקומית: תמיסת עיניים של אזיתרומיצין או משחת אריתרומיצין המוחלת על שולי העפעף מפחיתות התיישבות חיידקית ודלקת. לאזיתרומיצין (AzaSite) יש תכונות אנטי-דלקתיות בנוסף להשפעתו האנטיביוטית.
- דוקסיציקלין דרך הפה: פועל על בלוטות המיבומיאן באמצעות השפעה אנטי-דלקתית (עיכוב מטריקס-מטלופרוטאינאז) העצמאית מפעולתו האנטיבקטריאלית, ולכן מינון תת-אנטימיקרוביאלי — 20 מ"ג פעמיים ביום, או 40 מ"ג בשחרור מושהה (Oracea) — מועדף לעיתים קרובות; כירורגים אוקולופלסטיים רבים משתמשים ב-20 מ"ג עבור MGD ורוזציאה עינית כדי ליהנות מהיתרון האנטי-דלקתי תוך צמצום הלחץ לפיתוח עמידות לאנטיביוטיקה, ובמקרים אחרים קורס רגיל של 50–100 מ"ג ליום. טיפול סיסטמי קו ראשון (לאחר היגיינת עפעפיים) בבלפריטיס אחורית ו-MGD בינוניים עד קשים. משך טיפול אופייני: 1–3 חודשים, לעיתים ממושך יותר בבלפריטיס הקשורה לרוזציאה. תופעות לוואי: רגישות לאור, הפרעות במערכת העיכול. אסור בשימוש בהריון, בהנקה ובילדים מתחת לגיל 8 (השפעה על שיניים ועצמות); יש להשתמש בהגנה מהשמש.
- טטרציקלין, מינוציקלין דרך הפה: חלופות לדוקסיציקלין עם מנגנון פעולה דומה.
טיפול ייעודי לדמודקס
בדלקת שפת עפעף מסוג דמודקס, שפשוף העפעפיים בשמן עץ התה (טרפינן-4-אול) או טיפולים שבועיים במרפאה יעילים. בבית יש להשתמש רק בתכשירי ניקוי עפעפיים מוכנים — לעולם לא בשמן עץ התה לא מדולל, העלול לפגוע בעין. XDEMVY (תמיסת עיניים לוטילנר 0.25%) — מאושרת על ידי ה-FDA במיוחד לדלקת שפת עפעף מסוג דמודקס — מוחדרת פעמיים ביום במשך 6 שבועות, והוכחה במחקרים קליניים כמפחיתה באופן משמעותי את כמות הקרדיות ואת הקולרטים.
→ קראו את המדריך המלא: דלקת שפת עפעף מסוג דמודקס — קולרטים, גורמים וטיפול, כולל החפיפה שלה עם MGD, עין יבשה ורוזציאה.
הליכים במרפאה
- BlephEx: הסרה מכנית של הפסולת משולי העפעפיים באמצעות התקן עם ספוגית מיקרו מסתובבת. מסירה ביופילם, קולרטים ופסולת; ומפנה חסימות בפתחי בלוטות המיבומיאן.
- אור פועם עז (IPL): מטפל בדלקת שפת עפעף אחורית על ידי הפעלת אור פועם על העור סביב העין, חימום בלוטות המיבומיאן, הפחתת אוכלוסיות הדמודקס והפחתת טלנגיאקטזיות. מספר מפגשים (3–4) במרווחים של 3–4 שבועות.
- פולסציה תרמית (LipiFlow): מפעילה חום בו-זמנית על המשטח הפנימי של העפעף ולחץ פועם לריקון תכולת בלוטות המיבומיאן המסמיכה. טיפול יחיד של 12 דקות לכל עין.
- סחיטה ידנית: סחיטת בלוטות המיבומיאן במרפאה בעזרת משטחים או מלקחיים לאחר חימום העפעפיים — מפנה ישירות בלוטות חסומות.
סיבוכים של דלקת שפת עפעף שלא טופלה
- שעורה (צ'לזיון): חסימה כרונית של בלוטות המיבומיאן מתקדמת לציסטה ליפוגרנולומטית (צ'לזיון). צ'לזיונים חוזרים הם לעיתים קרובות סימן לדלקת שפת עפעף אחורית או MGD בסיסית.
- אובדן בלוטות המיבומיאן: ניוון הדרגתי של הבלוטות הנראה בהדמיית מיבוגרפיה — אובדן קבוע של רקמת הבלוטות המוביל לעין יבשה בלתי הפיכה.
- קרטיטיס שולית: חדירות היקפיות בקרנית כתוצאה מתגובה חיסונית לאנטיגנים סטפילוקוקליים — עשויה לדרוש קורס קצר של סטרואידים מקומיים בפיקוח רופא עיניים, עם מעקב אחר לחץ תוך-עיני ולאחר שלילת גורמים זיהומיים (כולל הרפטיים).
- יצירת כלי דם חדשים בקרנית ופנוס: במקרים קשים וממושכים.
- טריכיאזיס ומדארוזיס: ריסים בכיוון שגוי או אובדן ריסים כתוצאה מדלקת כרונית של זקיקי הריסים.
- החמרה של עין יבשה: חסר בשומנים מבלוטות המיבומיאן מאיץ את אידוי הדמעות ומנציח את מעגל דלקת שפת העפעף ועין יבשה.
היגיינת עפעפיים בבית
דלקת שפת עפעף היא בדרך כלל מצב כרוני שמנהלים ולא מרפאים, והיגיינת עפעפיים עקבית היא הבסיס לכל תוכנית טיפול:
- קומפרסים חמים למשך מספר דקות כדי לרכך שומנים ולשחרר גלדים.
- ניקוי שולי העפעפיים בעזרת תכשיר ניקוי עדין או מטלית לעפעפיים כדי להסיר פסולת וחיידקים.
- עקביות: שגרה יומית, שממשיכים בה גם כשהתסמינים משתפרים, כי הפסקה מחזירה בדרך כלל את התסמינים.
- צריכת אומגה 3 והיגיינת מצמוץ תומכות בבלוטות המיבומיאן.
מתי לפנות לרופא
פנו לרופא עיניים אם יש לכם אדמומיות מתמשכת, כאב, רגישות לאור, ראייה מטושטשת, אובדן ריסים או גבשושית חוזרת — אלה עשויים להצביע על סיבוכים או, לעיתים נדירות, על גידול המחקה דלקת. דלקת שפת עפעף גם מחמירה ומגבירה עין יבשה ועלולה לגרום לשעורה (צ'לזיון).
ניהול רפואי מתמשך
כאשר היגיינה לבדה אינה מספיקה, הטיפול מותאם לסוג: אנטיביוטיקה מקומית או בקורס קצר, דוקסיציקלין פומי במינון נמוך לדלקת שפת עפעף אחורית ולרוזציאה עינית, הליכים במרפאה עבור דמודקס, ו-IPL או סחיטת בלוטות לתפקוד לקוי של בלוטות המיבומיאן. חשובות ציפיות ריאליסטיות: המטרה היא שליטה ונוחות, ולא ריפוי חד-פעמי.