מהו דלקת הקצה (Blepharitis)
דלקת הקצה היא דלקת כרונית בשולי העפעף. זוהי אחת התופעות השכיחות ביותר של העפעף המטופלות על ידי רופאי עיניים וכירurgim בתחום פלסטיקה של העפעף, וגורמת לפגיעה בחולים בכל גילאים. למרות שלעתים רחוקות היא מסכנת ראייה בשלביה המוקדמים, דלקת הקצה שאינה מטופלת גורמת להחרפת הקושי המתקדמת, תורמת למחלת העיניים הייבשות, ויכולה להוביל לנזקי קרנית ושינויים מבניים של העפעף לאורך זמן.

דלקת הקצה ומחלת העיניים הייבשות קשורות זו לזו בקשר הדוק — כל אחת מהן מחריפה את השנייה. טיפול בתדיר ותפקוד בלוטות מייבום (דלקת הקצה האחורית) הוא חיוני לטיפול בשתיהן. ורידית עינית מהסוג של רוזציאה היא מצב הקשור שמופיע בעמוד רוזציאה.
סוגי דלקת הקצה


דלקת הקצה מסווגת לפי מיקום אנטומי וגורם הסיבה הבסיסי:
דלקת הקצה החזיתית
משפיעה על החלק הקדמי של שוליים של העפעף, בו מחובים הריסים.
- סטפילוקוקלית — התנסות חיידקית של זקיקי ריסים; מייצרת קולרטים גליליים (קרום) בבסיסי הריסים
- סבוריאית — קשקשים שמניים וגסים; קשורה לדרמטיטיס סבוריאית של קרקפת ופנים
- Demodex — התנסות של זקיקי ריסים על ידי אקארים של Demodex folliculorum; מייצרת שרוולים גליליים אופיניים (קולרטים) סביב שורשי הריסים. קרא עוד על דלקת הקצה Demodex →
דלקת הקצה האחורית
משפיעה על פתחי בלוטות מייבום לאורך שוליים אחוריים של העפעף.
- תדיר ותפקוד בלוטות מייבום (MGD) — חסימה של תעלות בלוטות מייבום המובילה לשינוי הפרשה של שומנים; הגורם השכיח ביותר לעיניים יבשות מסוג התאדות
- קשור לרוזציאה — רוזציאה בפנים כוללת בדרך כלל בלוטות מייבום; ראה עמוד רוזציאה
סימפטומים
- שריפה, צריבה או אי-נוחות בעפעפיים — בדרך כלל גרוע יותר בבוקר
- שוליים אדומים ודלוקים של העפעף עם קרום וקשקשים גלויים בבסיסי הריסים
- עפעפיים תקועים זה לזה בעת ההתעוררות
- ראייה מטושטשת משתנה מסרט דמע לא יציב (הצמצום זמני מבטל את הטשטוש)
- תחושת חספוס או גוף זר
- רגישות קלה לאור (שכיחה יותר כאשר יש מעורבות של קרנית או עיניים יבשות קשורות)
- כלויות חוזרות (כלויות של בלוטות מייבום חסומות)
- אובדן ריסים (מדרוזיס) במקרים חמורים וארוכי טווח
ממצאים קליניים



בדיקת מנורת בדיקה מגדלת חרירית חושפת תכונות ברורות בהתאם לסוג:
- חזיתית (סטף): קולרטים — קשקשים קשים וגבישיים הדבוקים לריסים ליד זקיקים. דלדול ריסים או סטיה שגויה (טריכיאזיס). חדירות שולית של קרנית במקרים חמורים.
- חזיתית (סבוריאית): קשקשים רכים ושמניים על ריסים ללא אולסרציה בסיסית. מעורבות זקיקית פחותה מאשר בסטפילוקוקלית.
- Demodex: שרוולים גליליים — ציפויים שקופים סביב בסיס הריסים. בדיקת ריסים עקורים בהגדלה גבוהה מגלה אקארים.
- אחורית (MGD): פתחי מייבום חסומים או מכוסים. הפרשה של מייבום עבה (טיפול כמו משחת שיניים) או חסרה. הרחבת כלים ו-notching של שוליים של העפעף. משך התאדות של הסרט דמע בדרך כלל מקוצר.
מייבוגרפיה (הדמיה אינפרה אדום) חושפת הפסקה של בלוטות בדלקת MGD כרונית — ראיות של נזק בלוטה קבוע במחלה מתקדמת.
טיפול
דלקת העפעפיים היא מצב כרוני הדורש ניהול ארוך טווח. אין טיפול יחיד שמוביל לריפוי, אך היגיינה עקבית וטיפול מתאים מפחיתים משמעותית דלקת וסימפטומים.
היגיינת העפעפיים
הבסיס לניהול דלקת העפעפיים. מסיר פסולת, פותח פתחי בלוטות מיבום, ומפחית עומס חיידקי:
- כמplastים חמים: מיושמים על עפעפיים סגורים למשך 5–10 דקות להמסת מיבום מסוכן. משתמשים בבד חם ורטוב או במסכת חימום ייעודית לעפעפיים (לדוגמה, Bruder mask). חיוני לדלקת עפעפיים אחורית ול-MGD.
- עיסוי העפעף: לאחר חימום, לחץ מתגלגל עדין לאורך שולי העפעף משחרר מיבום נזיל מפתחי בלוטות.
- שטיפת העפעף: מנظפי עפעפיים מסחריים (כעת עדיפים על תמיסת שמפו לתינוקות מהולה, שעלולה להרגיז את קרנית העין) (OCuSOFT, Systane, Cliradex) מנקים פסולת ריסים ומפחיתים קולוניזציה חיידקית. מיושמים בעזרת קצה כותנה או רכיבה על שולי העפעף בתנועת שחייה.
טיפול אנטיביוטי
- אנטיביוטיקה מקומית: תמיסת אזיתרומיצין או משחה אריתרומיצין מיושמים על שולי העפעף להפחתת קולוניזציה חיידקית ודלקת. לאזיתרומיצין (AzaSite) יש תכונות אנטי-דלקתיות בנוסף להשפעתו האנטיביוטית.
- דוקסיציקלין דרך הפה: דוקסיציקלין בעל מינון נמוך (50–100 מ"ג יומי) בעל השפעה אנטיביוטית וגם השפעה אנטי-דלקתית משמעותית על תפקוד בלוטות מיבום. טיפול מערכתי מדרגה ראשונה לדלקת עפעפיים אחורית בינונית-קשה וMGD. קורס טיפולי: 1–3 חודשים, לפעמים זמן רב יותר בדלקת עפעפיים הקשורה לרוזציאה. תופעות לוואי: רגישות לאור, הפרעות במערכת העיכול. אסור בהריון, הנקה וילדים מתחת לגיל 8 (השפעות על שיניים ועצמות); יש להשתמש בהגנת שמש.
- טטרציקלין או מינוציקלין דרך הפה: חלופות לדוקסיציקלין עם מנגנון דומה.
טיפול ספציפי לדמודקס
לדלקת עפעפיים מסוג Demodex, שחיקת שמן עץ התה של העפעף (terpinen-4-ol) או טיפולים שבועיים במשרד יעילים. XDEMVY (lotilaner ophthalmic solution 0.25%) — מאושר על ידי ה-FDA בעיקר לדלקת עפעפיים מסוג Demodex — מיושם פעמיים ביום למשך 6 שבועות והוכיח הפחתה משמעותית בספירת קרדים וקולרטים בניסויים קליניים.
→ קרא את המדריך המלא: דלקת עפעפיים מסוג Demodex — קולרטים, גורמים וטיפול, כולל כיצד זה חופף ל-MGD, עין יבשה ורוזציאה.
הליכים במשרד
- BlephEx: ניתוח מכני של שולי העפעף בעזרת מכשיר ספוג מסתובב במיקרו. מסיר ביופילם, קולרטים ופסולת; פותח פתחי בלוטות מיבום.
- אור פולסי (IPL): מטפל בדלקת עפעפיים אחורית על ידי יישום אור פולסי על עור סביב העין, חימום בלוטות מיבום, הפחתת אוכלוסיות Demodex והפחתת telangiectasias. מספר מפגשים (3–4) במרווחים של 3–4 שבועות.
- דופק תרמי (LipiFlow): מיישם חום סימולטני על פני השטח הפנימי של העפעף ולחץ פולסטיל לביטוי תוכן בלוטות מיבום מסוכן. טיפול יחיד של 12 דקות לעין.
- ביטוי ידני: ביטוי בלוטות מיבום במשרד תוך שימוש בדקים או בצבת לאחר חימום העפעף — מנקה ישירות בלוטות חסומות.
סיבוכים של דלקת עפעפיים ללא טיפול
- כיס שומני (Chalazion): חסימה כרונית של בלוטות מיבום מתקדמת לכיס lipogranulomatous (chalazion). כיסים חוזרים הם לעתים קרובות סימן לדלקת עפעפיים אחורית בסיסית או MGD.
- נשירת בלוטות מיבום: ניוון בלוטתי פרוגרסיבי הנראה ב-meibography — אובדן קבוע של רקמת בלוטה המוביל לעין יבשה בלתי הפיכה.
- דלקת שוליים בקרנית: חדירות קרניות היקפיות מתגובה חיסונית לאנטיגנים סטפילוקוקליים — עלולה להדוף קורס קצר של סטרואידים מקומיים תחת הפקחה של רופא עיניים, עם ניטור לחץ תוך-עיני ולאחר השלכת גורמים זיהומיים (כולל הרפס).
- ניאו-וסקולריזציה קרניית ופפנוס: במקרים קשים וממושכים.
- טריכיאזיס ומדרוזיס: ריסים מכוונים לא כהלכה או אבודים מדלקת זיקית כרונית.
- ה악מת עין יבשה: דפיציט ליפידים של מיבום מאיץ אידוי דמעות ומתמשך את מחזור דלקת העפעפיים-עין יבשה.
