סקירה כללית
← חזרה לסקירה כללית של גידולי מסלול העין · גידולי מסלול העין בבוגרים →
האבחנה ה感别ית של מסות מסלול העין בילדים שונה משמעותית מבוגרים. רוב הגידולים במסלול העין בילדים הם פגמים התפתחותיים שפירים, אך סרקומה רקמתית – הגידול ממאיר השכיח ביותר של מסלול העין בילדות – חייב תמיד להיחשב בכל מסה הגדלה במהירות.
הגידולים השכיחים ביותר של מסלול העין בילדים
- ציסטה דרמיד – השכיחה ביותר בסך הכל (שפירה)
- היווצרות כלים דקים (היווצרות זקיקים בתינוקות)
- הפרעה לימפטית (לימפנג'יומה)
- סרקומה רקמתית – הממאיר השכיח ביותר; חירום אמיתי
לא גידול – השווה עם
בילד עם בליטת עיניים, שקול גם חיקויים: דלקת תאי מסלול העין (ההבדל החריף החשוב – יש לפסול), בתוספת פסאודוגידול של מסלול העין (IOIS), מחלה קשורה ל-IgG4 של מסלול העין, ומחלת עיני בלוטת התריס.
היווצרות כלים דקים (היווצרות זקיקים בתינוקות)
ההיווצרות הווסקולרית השכיחה ביותר בתינוקות וההיווצרות שכיחה ביותר סביב העין בילדות. רוביו כוללות את כיסוי העפעף ופני מסלול העין; פגמים עמוקים במסלול העין גורמים לבליטת עיניים. רוביו מתכווצות באופן ספונטני, אך פגמים החוסמים את הציר הראייה, לוחצים על הגלומוס, או משנים את יישור העיניים מסכנים עיוורון מבחינת איכות הראייה וטעונים טיפול – כיום לעתים קרובות בעזרת פרופרנולול דרך הפה.
מדריך מלא: היווצרות כלים דקים – היסטוריה טבעית, סיכון ראייה וטיפול →
ציסטות דרמיד
ציסטות דרמיד הן המסות השכיחות ביותר במסלול העין בילדות והגידול השפיר השכיח ביותר של מסלול העין בכלל. הן כוריסטומות (רקמה רגילה במיקום חריג) – ציסטות עם ביטחון אפיתל המכילות קרטין, שיער וחומר סבי הנוצר בקווי תפר מאקטודרם כלוא במהלך התפתחות עובר. המקום הקלאסי הוא שוליים של מסלול העין על-גבי לאחור (תפר חזיתי-קוביתי), ומוצג כמסה חלקה, לא כואבת ונייד בילד.
דרמיד לא מתכווץ. הם מוצאים בצורה בררה – בדרך כלל לפני גיל בית הספר. הסרה מוחלטת עם קיר ציסטה שלם הוא חיוני: ת裂 של הציסטה שופכת תוכן מעוררת תמידה ויוצרת תגובה דלקתית גרנולומטוסית קשה שהופכת הסרה מוחלטת לקשה. דרמיד עמוקים המשתרעים דרך הדופן הצדדית של מסלול העין לתוך שקע הטמפורליס דורשים תכנון CT לפני ניתוח.
הפרעה לימפטית (לימפנג'יומה)
הפרעות לימפטיות הן הפרעות וסקולריות先天ית של ערוצים לימפטיים המחוברים בצורה חריגה. בניגוד להיווצרויות כלים דקים, הן לא מתכווצות. הן חודרות לרקמות מסלול העין בצורה פרוזורה וقد תתרחב פתאום ("דימום לתוך הציסטה" – ציסטות שוקולד) בעקבות זיהומי דרכי הנשימה העליונות או טראומה, יוצרות בליטת עיניים כואבת חריפה.
הניהול אתגרי בשל אופיים החודר. אפשרויות כוללות הצפה לגבי פגמים יציבים, סקלרותרפיה (זריקת OK-432 או דוקסיציקלין) לרכיבים ציסטיים, והסרה כירורגית לרכיבים נגישים. הסרה מוחלטת נדירה להשגה. סירוליימוס (מעכב mTOR) הוכיח תועלת בהפרעות וסקולריות מורכבות עמידות לטיפולים אחרים.
סרקומה רקמתית
הממאיר הראשוני השכיח ביותר של מסלול העין בילדות. ההצגה הטיפוסית היא בליטת עיניים מתקדמת במהירות או תזוזת גלומוס בילד (גיל ממוצע ~7), לעתים עם נפיחות כיסוי העפעף שיכול להיות תפום לטעות לדלקת תאי מסלול העין או חלזיון. כל מסה מסלול עין הגדלה במהירות בילד מטופלת כסרקומה רקמתית עד שהוכח אחרת: דרוש בדיקה דחופה וביופסיה. עם טיפול רב-מודאלי מודרני (כימותרפיה וקרינה בעקבות ביופסיה), הישרדות למחלה מסלול עין מקומית עולה על 90% – אך התוצאות תלויות בהכרה מהירה.