חלק מהמדריך המלא שלנו בנושא צניחת עפעף (Ptosis) — עמוד זה עוסק לעומק בהערכה ובאבחון של פטוזיס.
הערכת פטוזיס
מדידה מדוקדקת היא הבסיס לתכנון ניתוח פטוזיס. מנתח האוקולופלסטיקה שלך מתעד את הפרטים הבאים בכל הערכת פטוזיס:
וידאו: כיצד נראית הערכת פטוזיס
- מרחק שפה–רפלקס (MRD-1): המרחק מרפלקס האור על הקרנית עד לשפת העפעף העליון במבט ישר. תקין ≈ 4–5 מ"מ; פטוזיס קיים כאשר MRD-1 קטן מ 2 מ"מ
- תפקוד הלבטור: טווח תנועת העפעף הכולל ממבט מטה מלא עד מבט מעלה מלא, כשהגבה מיוצבת. מצוין ≥ 10 מ"מ; בינוני 5–9 מ"מ; ירוד ≤ 4 מ"מ — מדידה בודדת זו קובעת במידה רבה את הגישה הניתוחית
- גובה קפל העפעף: המרחק משפת הריסים אל קפל העור, המנחה את גובה החתך
- מבחן פנילאפרין: טיפה של פנילאפרין 2.5% מאחורי העפעף העליון מגרה את שריר מיילר; הרמה של ≥ 1 מ"מ מנבאת תגובה טובה לתיקון פטוזיס פנימי (MMCR)
חוק הרינג של עצבוב שווה
כאשר הפטוזיס מערב עין אחת בלבד — או חמור בהרבה בצד אחד — חוק הרינג הופך קריטי לתכנון הניתוח. שני שרירי הלבטור מקבלים דחף מרכזי שווה מהמוח. בפטוזיס חד-צדדי, המוח מגביר את הדחף לשני הצדדים כדי לשמור על העפעף הצנוח פתוח. אם הניתוח מרים את העפעף הצנוח, הדחף העודף הזה יורד — והעפעף הנגדי עלול לצנוח.
אפקט "נדנדה" זה משמעו שפטוזיס שנראה חד-צדדי עלול לחשוף פטוזיס דו-צדדי לאחר ניתוח בצד אחד. האנימציה האינטראקטיבית שלהלן ממחישה תופעה זו.
Ptosis — Hering's Law Visualization
Slide the control to see how ptosis in one eye affects the fellow eye according to Hering's Law of Equal Innervation.
Drag the slider to compare
מבחן הפנילאפרין (Neo-Synephrine)
2.5% Phenylephrine (Neo-Synephrine) Response
Four candidates evaluated for an internal (Müller's-muscle) repair — step through each before and after the drop.
BeforeAfterDrag the divider to compare each candidate before and after the 2.5% phenylephrine (Neo-Synephrine) drop — a lid that lifts predicts a good response to internal (Müller's-muscle) repair.
הזלפת טיפות פנילאפרין 2.5% (Neo-Synephrine) מגרה את שריר מיילר. אם העפעף מתרומם לאחר מכן לגובה טוב, המטופל הוא מועמד מצוין לתיקון פנימי (כריתת שריר מיילר–לחמית). בדיקה מהירה זו במרפאה מכוונת ישירות את בחירת סוג הניתוח.
מדידות מרכזיות
- מרחק שפה–רפלקס (MRD-1): המרחק מרפלקס האור על הקרנית עד לשפת העפעף העליון (תקין כ-4–5 מ"מ); MRD-1 מופחת מכמת את מידת הפטוזיס.
- תפקוד הלבטור: טווח תנועת העפעף העליון ממבט מטה למבט מעלה (טוב ≥ 10 מ"מ; בינוני 5–9 מ"מ; ירוד ≤ 4 מ"מ) — המדידה החשובה ביותר לבחירת סוג הניתוח.
- גובה מפתח העפעפיים ומיקום קפל העפעף: קפל עליון גבוה או נעדר מצביע על היפרדות אפונוירוטית.
פטוזיס לעומת בלפרופלסטיקה
שני מצבים נבדלים של העפעף העליון מבולבלים לעיתים קרובות. הבנת ההבדל קובעת איזה ניתוח מתאים — והאם חברת הביטוח תכסה אותו.
פטוזיס
צניחה של שפת העפעף עצמה
- שפת העפעף יושבת נמוך מדי על פני האישון
- נגרם משריר לבטור / מיילר חלש או מנותק
- מעט עור עודף או כלל לא
- הניתוח מרים את שפת העפעף
- עשוי להיות מכוסה בביטוח עם תיעוד שדה ראייה
דרמטוכלזיס (פסאודו-פטוזיס)
עור עודף התלוי מעל העפעף
- שפת העפעף יושבת בגובה תקין
- מפרש עור תלוי חוסם את שדה הראייה העליון
- מתוקן באמצעות בלפרופלסטיקה (הסרת עור)
- יכול להתקיים במקביל לפטוזיס אמיתי
- עשוי להיות מכוסה בביטוח כאשר העור חוסם באופן מוכח את שדה הראייה העליון
שני המצבים יכולים להופיע במקביל. תיקון פטוזיס ובלפרופלסטיקה משולבים לעיתים קרובות בניתוח יחיד דרך אותו חתך בקפל העפעף.
לא בטוחים מאיזה מצב אתם סובלים? המדריך שלנו: פטוזיס לעומת בלפרופלסטיקה סוקר את ההבדלים המרכזיים בליווי תצלומים.